כ-200 אמנים ואמניות יהודים, דרוזים וערבים, קיבלו לידיהם צלחת חרס אחידה תחת הכותרת: "מנה של תקווה וצבע". כך התחילה תערוכת אמנות, למען ה"מרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין". מרכז המטפל בחמשת אלפים חיילים בודדים שחלקם גדלו ונולדו בישראל, ללא עורף משפחתי או כלכלי, וחלקם באו להתנדב לצבא מכל קצוות העולם.
כל אחד מהאמנים/יות מגיש כאן "מנה מיוחדת" שלו. הפורמט העגול שובר את מסגרת הקנבס המוכרת: אין לו התחלה או סוף והוא מזמן חירות קומפוזיציונית לצד אתגר צורני. הפורמט האחיד בתערוכה, מדגיש את המשותף והמקשר בין מגוון האמנים: ציירים, פסלים, מאיירים, זמרים, צלמים, קרמיקאים ומעצבים. כולם התנדבו ברוחב לב ונענו בחיוב לבקשה ליצירה למען מטרה חשובה. בה בעת הפורמט האחיד מאפשר לכ"א מהאמנים לבלוט ולהבליט את סגנונו הייחודי לו.
בתוך אחידות הפורמט העגול, בולט גם הייחוד והשוני: מנטלי, רגשי, סגנוני, רעיוני ותרבותי שמוצא את ביטויו בצבעוניות, בשפה צורנית ובשימוש בטכניקות יצירה מגוונות כביטוי יצירתי המייחד כל אמן ואמנית.
כל צלחת היא עולם ומלואו, ניסיון לארוג יציבות בתוך עולם משתנה, ולהעניק בית – ולו לרגע - על גבי פורמט עגול אחד. מנעד של שפות ורגשות המתלכדים לכדי אמירה אחת של אחריות אישית. מהצילום המבקש לקבע רגע אחד ועד לציור הריאליסטי או המופשט, מתלכדת התערוכה לכדי קריאה אחת של ערבות הדדית.
לרוב האמנים זו הייתה התנסות ראשונית של יצירה או הדפסה על גבי חרס, דבר שהציב אתגר מרתק ומעניין והם עשו זאת בהתנדבות וברוחב לב. הצלחת שהיא חפץ יומיומי המזוהה עם שולחן, בית, משפחה וחום אנושי, נטענת כאן במשמעות נוספת. היא הופכת לסמל עבור מי שהבית אינו מובן מאליו – החיילים הבודדים שבחרו לשרת בצבא ולהגן גם ללא עורף משפחתי תומך. הצלחת האמנותית, משמשת גם כמחווה של ערבות הדדית כלפי חיילים אלו, שאין להם שולחן ערוך המחכה להם. מטרת התערוכה היא לאפשר לקיים עבורם בית שכזה. מעגל של יצירה למען יצירת מעגל של שייכות. כל ההכנסות מהמכירה יוקדשו לחיבוק, תמיכה ובניית בית עבורם.
התערוכה הזו היא הדרך שלנו לחבק ולומר להם:
אתם לא לבד!!
רונית רייק – אוצרת אמנות